לפני חודש בערך כתבתי משהו בבלוג שלי. התלבטתי אם לפרסם את מה שכתבתי גם במצפה הילה והחלטתי שלא - לא רציתי לעשות גלים, לא רציתי להפריע לאנשים בשמחתם. לא רציתי לעורר ויכוח שחשבתי שנגמר עוד לפני שהתחיל.
אבל היום, אחרי שקיבלתי את ההודעה על העירוב של יום כיפור, החלטתי לפרסם את הדברים בכל זאת. שהרי אם אני צודק והויכוח נגמר עוד לפני שהתחיל אז מה זה כבר משנה. ואם אני טועה והויכוח עוד לא התחיל ויש סיכוי שיתחיל - הנה הצד שלי. תגובות יתקבלו בברכה:
 
אתמול קיבלתי מייל שהוא תחילת הסוף שלי במצפה הילה. זה ייקח עוד קצת זמן ויהיו כאלו שיגידו שאני סתם אומר, שבהילה נוכל לעשות אחרת משאר המקומות שבהם זה קרה. אז יגידו.
יהיה מאבק על העניין. בהתחלה הוא יהיה מנומס, ידברו על "חופש הפרט", על "זכויות", יישמעו בחלל האוויר ביטויים כמו "פגיעה בתחושות הציבור" או "איזון בין זכויות פרט לרצון הרוב". יגידו גם משפטים כמו "לא בשביל זה באתי לפה" או "זה לא פוגע, זה רק מוסיף".
בהמשך המאבק יהפוך להיות קצת פחות מנומס – ויכוחים קולניים, צעקות, התארגנויות פנימיות של חלק מהאנשים נגד חלק אחר. יהיו מקרים של אנשים שלא מדברים יותר עם חבריהם משכבר הימים, יחלקו פליירים, בפאב כבר ישבו בחלקים נפרדים של המרפסת (יהיו כאלו שיפסיקו לבוא לפאב), יהיו כינוסים בבתים כדי "לחשוב ביחד איך מתמודדים", אולי אפילו סטיקרים על המכוניות.
אחר-כך יתחיל השינוי בתכנים בגן-הילדים – יותר דגש על חגי-ישראל, קבלת שבת חגיגית עם תפילה, מטבח כשר, קצת יותר הקפדה על מה שהילדים מביאים בסנדוויץ', אתם מכירים את התרגולת. גם על זה יתווכחו עד שתצא הנשמה, אבל השינוי יקרה.
בשלב הבא תתחיל, טיפין-טיפין, עזיבה של משפחות שלא ירצו לחיות יותר באווירה הלא-נעימה הזו. במקומן יכנסו אנשים אחרים, שונים במשהו מאלו שהיו בהילה לפני כן. השינוי יהיה איטי ומהיר בעת-ובעונה-אחת אבל פתאום יהיו כאן כאלו שלא מרגישים בבית.  
חוט העירוב וחסימת הכניסה ליישוב בשבתות יופיעו בערך ביחד. אני מעריך שזה ייקח משהו כמו חמש-שש שנים, אחרי הכול צריך לתת ל"תינוקות שֵׁנִשְׁבּוּ" זמן להתרגל. כשזה יגיע החילונים יבינו שהם הפסידו, שהיה איזשהו רגע חמקמק, ממש בהתחלה, שבו הם היו יכולים לעצור את התהליך אבל הוא אבד. שהמוצא היחיד שיש להם הוא אלימות, אבל הם לא רוצים לנקוט בה ואפילו כבר לא בטוחים שבאלימות הם בכלל ינצחו. אתם יודעים – מכות זה בעיקר עניין של מוטיבציה. וזה יש בכמויות מופרזות ללוחמים בחסד האל.
אתמול קיבלתי הזמנה לחגיגה – הכנסת ספר-תורה חדש לבית-הכנסת בהילה.
 
יאיר רובין
aradrubn@actcom.co.il