את שבעת הבתים הראשונים, הביאו מדרום אפריקה כדי לחסוך זמן ולבנות אותם תוך ימים ספורים. הקירות היו עשויים מקלקר מצופה בחומר קשה והחיבורים מותאמים כמו לגו. חודשים שטה הספינה לנמל חיפה
(זה מה שסיפרו לנו נציגי הסוכנות ) וכשהגיעה התברר שהתקן הישראלי מחייב קירות בעובי של 15 סנטימטר לפחות ואילו מה שהגיע היו קירות קרטון בעובי של 10 ס``מ.
בלית ברירה העמיסו שוב את הסחורה ושלחו אותה לדרום אפריקה בחזרה. הבתים המתוקנים עם הקירות ``העבים`` יצאו שוב לדרכם הארוכה והקשה ואחרי מסע מפרך שנמשך שבועות רבים חזרו לנמל חיפה ומשם נשלחו במשאיות למצפים החדשים ובתוכם הישוב ``הר זיו`` , כיום הילה. כאשר הרימו את הקירות והתחילו במלאכת ההרכבה, התבררה הפשלה השניה. עובדי המפעל באפריקה הרחוקה שינו את עובי הקירות כהלכה ושכחו משום מה לשנות את החיבורים בתבנית החדשה. חלקי המבנים שתוכננו כמו לגו לבניה מהירה, סבלו קשות מחוסר התאמה. תהליך הבניה הפך לסיוט ממושך שבו האילתור והשבירה החליפו את התכנון והמחשבה.
בינתיים חברי הקבוצה הראשונה שקבלו בשמחה את הידיעה על הבתים שהגיעו להילה הודיעו למקומות העבודה שהם עוזבים, עשו סידורים לילדים ומכרו והשכירו דירות ובתים. כל זה קרה בסוף שנת 1979 תחילת 1980.
הרועים שעברו דרך אתר הבניה זרקו על החלקים היקרים אבנים וסלעים והתעורר החשש שהסדקים והשברים יוציאו אותם מכלל שימוש וחלקים להחלפה יש רק ב… נכון בדרום אפריקה. כדי לשמור מכל משמר על הסחורה היקרה עברתי לגור על ההר , צופה בלילות על אורות המפרץ מתגעגע למיכל ולילדים שנשארו בעמק במעוז חיים וחולם על היום המיוחל .
באיחור של שבעה חודשים ובסיוע של הרבה חומרי אטימה מסמרים וקרשים עמדו לבסוף על מקומם שבעת בתי שיף הראשונים. אולי לא כולם יודעים מיהו אותו שיף המפורסם. ובכן לידיעת כולם לא תורם ולא נדבן כי שילמנו עבורם, זה פשוט שמו של הקבלן.
בנוסף לעיכובים ולצרות, הבתים הגיעו בלי רשתות, כיוון שבאפריקה כמו שכולכם יודעים אין זוחלים או חרקים מעופפים. כבר מהיום הראשון למגורים נאלצנו לחלוק את ביתנו החדש עם יתושים תוקפניים ועוקצים , צרעות , דבורים, עקרבים ונחשים שאף אחד לא חשב שהם יפריעו למתישבים החדשים.
שבועות חיכינו למים ולחשמל וכשראינו שאף אחד לא ממהר לסיים את החיבורים, החלטנו להכנס ולגור בבתים. קיווינו שהדבר יאלץ את האחראים להשלים את התשתיות ולתת לנו לחיות. לבסוף כמו שאתם וודאי יודעים גרו כאן על ההר שבע משפחות בשבעה בתים קטנטנים כמעט שלש שנים עד שהגיעו הקראוונים הראשונים שנבנו במפעל והגיעו לכאן מוכנים.
טוב , כמו שאתם רואים התגברנו על הכל ואנחנו כאן אתכם שמחים ומאושרים. אריה עשת
ולמה נקרא שמו ``הילה``...
מאחר ומיקומו של ישובנו בקרבת הר זיו ומעל נחל כזיב, מן הראוי שיקרא `מצפה זיו`, ואכן זה היה התכנון המקורי. אך שוד ושבר, ובועדת השמות ישב איש בשם `יהודה זיו`, וחוק יש בועדת השמות, שלא ינתן שם לישוב בשמו של חבר בועדה. ישבו חכמינו וחיפשו שם שמשמעותו דומה, ומצאו את השם `הילה`. בינתיים עזב יהודה זיו את את ועדת השמות, ולכן היה אפשר לקרוא לשכנינו במערב `זיו` או `זיו הגליל`. אז שהיה לנו הרבה אור, זיו, והילה.